אדם שעתיד למות; אדם בן⁻חלוף, בניגוד לבן אלמוות. "כל בן תמותה אינו יכול להימלט מן הזמן." "בסיפור, הגיבור מבקש להפסיק להיות בן תמותה." "האלים מתבוננים בבני התמותה מלמעלה."

שיעור מקרי המוות באוכלוסייה, בקבוצה או בפרק זמן מסוים. "המלחמה הביאה לעלייה חדה בתמותה האזרחית." "מחקר חדש מצא ירידה בתמותת תינוקות בעשור האחרון." "בקיץ נרשמה תמותה גבוהה של דגים בנחל."