סביל של אִזֵּק: כבל באזיקים; קשר או החזיק בידיים או ברגליים באמצעות אזיקים. "השוטרים אִזְּקוּ את החשוד והובילו אותו לניידת." "האסיר אוּזַק בידיו וברגליו לפני ההעברה." "המאבטחים אִזְּקוּ את התוקף כדי למנוע ממנו להמשיך להשתולל."

שם אזיקים על אדם או כבל אותו באמצעות אזיקים. "השוטרים אזקו את החשוד והובילו אותו לניידת." "המאבטח אזק את התוקף עד להגעת המשטרה." "החיילים אזקו את העצור לאחר שהתנגד למעצר."

מי ששם אזיקים