הפך ריק ונטוש. "הבניין שמם לאחר שהחברה נסגרה."

סביל של הִשְׁמִים: גרם לשעמום; היה משעמם. "המרצה דיבר בקול מונוטוני והִשְׁמִים את הקהל." "הסרט הארוך הִשְׁמִים את הצופים כבר במחציתו הראשונה."

עשה דבר רע או אסור; חטא; נמצא אשם. "הוא אָשַׁם בהפרת ההסכם ונדרש לשלם פיצויים." "לפי העדויות, הנאשם אָשַׁם במעשה שיוחס לו." "המסורת מלמדת כי מי שאָשַׁם צריך להודות במעשיו."

מי שבית משפט קבע כי ביצע את העבירה או את המעשים שיוחסו לו. "בית המשפט הרשיע את הנאשם וקבע שהוא אשם." "לאחר שמיעת הראיות נקבע כי החשוד אשם במעשה." "חבר המושבעים קבע שהנאשם אשם בכל הסעיפים."

רגש או תחושה של היות אשם, תחושה של אדם כלפי עצמו כי עשה מעשה לא מוסרי; אשמה