שם פעולה של בָּשׁ: התבייש במעשיו; נכלם. "הוא בָּשׁ בטעות שעשה מול כל הכיתה." "לאחר שפגע בחברו, בָּשׁ בדבריו וביקש סליחה." "הילד בָּשׁ במעשיו והוריד את עיניו."

העמיד במבוכה; גרם בושה או אי⁻נעימות. "ההערה הפומבית ביישה את התלמידה מול כל הכיתה." "הוא נבוך משום שחברו בייש אותו בפני האורחים." "ההתנהגות הגסה ביישה את בני המשפחה."

הֻעְמַד במבוכה; הֻכְלַם. "הילד בֻּיַּשׁ מול חבריו לאחר שטעה בתשובתו." "העובד בֻּיַּשׁ בפומבי בשל ההערה הפוגעת." "היא בֻּיְּשָׁה שלא לצורך במהלך הדיון."

אדם חסר מזל, שלימזל

מזל רע

אכזב את הקבוצה שאליה השתייך

בישת הוא גלימה גברית מפוארת הנפוצה בעולם הערבי, שנלבשת זה אלפי שנים. הבישת נלבש בדרך כלל באירועים מיוחדים מסורתיים כגון חתונות, חגים, תפילות יום השישי ובלוויות. מתוך ויקיפדיה

גרם לבושה, גרם למבוכה

ביהש, יבשה