שם פעולה של נִפְשַׁט: הוסר ממנו בגד או כיסוי; הופשט. "בסוף יום העבודה נִפְשַׁט המעיל והונח על הכיסא." "החולצה נִפְשְׁטָה מעליו במהירות לאחר שנרטבה." "התחפושת נִפְשְׁטָה מן הילד מיד כשחזר הביתה."

תכונתו של דבר ברור ומובן, קל להבנה ואינו מסובך. "המרצה הציג את הרעיון המורכב בפשטות ובהירות." "הספר מצטיין בפשטות הניסוח שלו." "יתרונה של השיטה הוא בפשטות השימוש בה."

תכונתו של דבר צנוע, נטול ראוותנות ומסתפק במועט. "היא העדיפה לחיות בפשטות ולא לרדוף אחר מותרות." "ביתם עוצב בפשטות נעימה וללא קישוטים מיותרים." "פשטותו של אורח החיים הזה משכה רבים."