נעשה מבוגר יותר; הזדקן. "עם השנים זָקַן האיש ושערו הלבין." "העץ שבחצר זָקַן אך המשיך להניב פרי." "הוא זָקַן במהירות לאחר המחלה הקשה."

מי שהגיע לאריכות ימים; ישיש; קשיש. "האיש הזקן ישב על הספסל בגן וקרא עיתון." "הזקן סיפר לנכדיו על ילדותו בירושלים." "בכפר נהגו לפנות אל הזקן בכבוד ובהערכה."

(הזקנים) כינוי לאב ולאם; הורים. "שני הזקנים הגיעו לאספת ההורים בבית הספר." "היא דאגה לזקנים שלה לעת זקנה." "הילד ביקש רשות מן הזקנים לצאת לטיול."

(הזקן שלי) כינוי לאב; אבא. "הזקן שלי עבד שנים רבות כנגר." "דיברתי עם הזקן שלי לפני שקיבלתי את ההחלטה." "הוא נסע לבקר את הזקן שלו בחג."

(הזקנה שלי) כינוי לאם; אימא. "הזקנה שלי מכינה את המרק הכי טוב בעולם." "התקשרתי לזקנה שלי להודיע שאאחר." "היא הלכה עם הזקנה שלה לשוק."

מקום מגורים לאוכלוסייה מבוגרת; בית אבות. "לאחר שנים רבות בביתו עבר למושב זקנים סמוך לעיר." "המשפחה חיפשה מושב זקנים המציע טיפול והשגחה לדיירים." "במושב הזקנים מתקיימות פעילויות חברתיות ותרבותיות מדי שבוע."