שנכרת; חתוך, עקור או גדוע. "העץ הכרות נפל לאחר הסערה." "על הגבעה נותר גזע כרות בלבד." "הענף הכרות הושלך לצד השביל."

סעודה

גָּדַע. "הפועלים כרתו את העץ הישן שעמד בחצר." "לפי המסורת, הוא כרת ענף יבש והשליך אותו הצידה." "אסור לכרות עצים מוגנים ללא היתר מתאים."

בצירופים כרת ברית, כרת הסכם: התקשר בהסכם עם מישהו; הגיע להסכמה מחייבת עם מישהו. "שתי המדינות כרתו ברית לשיתוף פעולה ביטחוני." "החברה כרתה הסכם עם הספק החדש." "לאחר משא ומתן ממושך כרתו הצדדים הסכם פשרה."

חפר באדמה, בדרך כלל לשם יצירת בור, תעלה או שוחה. "הפועלים כָּרוּ תעלה לאורך השדה." "הכלב כָּרָה בור בחצר." "החיילים כָּרוּ שוחה להגנה."

הוציא מן האדמה מחצבים או אוצרות טבע באמצעות חפירה. "במכרה הזה כָּרוּ נחושת במשך עשרות שנים." "החברה כָּרְתָה פחם באזור ההררי." "בעבר כָּרוּ זהב מן הנהר ומסביבותיו."

מילה לציון סיום הדברים במכשיר קשר

מילה לסיום שיחה במערכת קשר

שם פרטי עברי לבנות. פירוש השם: מילה לציון סוף. בתנ"ך: רות המואביה, גיבורת מגילת רות

הקשיב בתשומת לב, האזין היטב

רות המואבייה (בפשיטתא: רעות, בתנ"ך; רות המאביה) היא דמות מקראית, הגיבורה העיקרית של מגילת רות, וסבתא רבתא של דוד המלך. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים מתוך ויקיפדיה

"רותי" (מוכר גם במילותיו הראשונות: "לי כל גל נושא מזכרת") הוא שיר מאת המשורר והפזמונאי הישראלי חיים חפר אשר חובר לפני 1948, ולחנו לקוח מן הלחן העממי הרוסי של השיר האנונימי: "Вот мчится тройка почтовая" - "הנה שלישיית הדואר דוהרת" (בשינויים קלים). השיר נעשה אהוב ביישוב ובחברה הישראלית, ונהוג לנגנו בכלי התקשורת בישראל בימי זיכרון, מועדים וימים טובים. מתוך ויקיפדיה

רושטי, רושל מאס, רושם ראשוני, רושן, רושעה, רות אבישי, רות אבלס, רות אהרונסון, רות אהרונסון⁻ברמן, רות אהרנסון

כורת, רכות