שנעשה קשה

יש בו קושי, יש בו סוגיה, לא קל לפתרון

שנעשה קשה או קשה יותר. "לאחר האפייה הבצק נעשה מוקשה ויבש." "החומר המוקשה עמיד יותר בפני לחץ." "השכבה החיצונית הוקשחה ונעשתה מוקשה עם הזמן."

נטמנו בו מוקשים; מֻלְכַּד

נעשה קשה יותר; הפך לקשה יותר. "לאחר הקירור הוקשה החומר במהירות." "הבטון הוקשה בתוך כמה שעות." "במהלך התהליך הוקשה הציפוי החיצוני של המתכת."

נעשה קשה יותר; הפך לקשה יותר. "עם התקררות החומר הוקשה המשטח בהדרגה." "לאחר הייבוש הוקשה הבד ואיבד מגמישותו." "בגלל תנאי מזג האוויר הוקשה הקרקע בשעות הלילה."

נִירְוַואנַה (מסנסקריט: निर्वाण) או נִיבָּאנָה (מפאלי: निब्बान) בפילוסופיה הבודהיסטית, מוֹקְשָׁה (מסנסקריט: मोक्ष) בפילוסופיה ההינדית, הסיקיסטית והג'יינית, הם מושגים המצביעים על מצב תודעתי מדיטטיבי, בו הנפש זוכה בשלוות אמת. מצב זה מתאפיין בדרגת מודעות ואיזון נפשי גבוהים עד מאוד, והוא מהווה שער להארה, הגואלת מכל צורות הסבל. מתוך ויקיפדיה

שטח שפוזרו בו מוקשים כדי למנוע מעבר או להרתיע מפני כניסה. "הכוחות התקדמו בזהירות ליד שדה מוקשים בגבול." "האזור סומן במפות הצבאיות כשדה מוקשים פעיל." "הכניסה לשדה המוקשים אסורה בהחלט."

עניין סבוך, רגיש ומורכב, שהעיסוק בו עלול לעורר קשיים רבים. "הדיון בסוגיה הפוליטית הזאת הוא שדה מוקשים של ממש." "ניהול הסכסוך הפך לשדה מוקשים עבור הנהלת החברה." "הנושא המשפטי הזה הוא שדה מוקשים לכל מי שאינו מומחה בתחום."

מטען נפץ המוטמן בקרקע או מוצב במקום מסוים, ומתפוצץ כאשר דורכים עליו, נוסעים מעליו או מפעילים אותו בדרך אחרת. "החיילים התקדמו בזהירות מחשש למוקשים בשטח." "הרכב עלה על מוקש וניזוק קשה." "לפני תחילת העבודות פינו את האזור ממוקשים."

מלכודת שנועדה ללכוד או להכשיל. "החוקר זיהה את המוקש שהוטמן לו מראש." "ההצעה התמימה לכאורה התבררה כמוקש." "הם ניסו לפתות את היריב להיכנס למוקש שטמנו לו."

קושי או מכשול העלולים להכשיל פעולה או תהליך. "במהלך המשא ומתן התגלו כמה מוקשים לא צפויים." "החוק החדש כולל מוקשים משפטיים רבים." "בבואנו לפתור את הבעיה נתקלנו בכמה מוקשים."

מוקש ימי, מוקש לשון, מוקש נגד אדם, מוקש⁻S, מוקש⁻לשון, מוקשי לשון, מוקשים באנגולה, מוקתדא א⁻סדר, מור (בושם), מור (נהר)

מושקה, מקושה