מי שהוסת לתקוף או לפעול נגד מישהו. "הכלב המשוסה זינק לעבר הזר ברגע שניתן האות." "ההמון המשוסה פעל באלימות נגד המפגינים." "הנער המשוסה חיפש עילה להתגרות בחבריו."

נִשְׁלַח לתקוף. "לאחר שהפורצים התגלו, הכלבים שוסו בהם."

משהו מוצלח ביותר; להיט. "ההופעה החדשה של הלהקה הייתה שוס גדול." "המסעדה הקטנה הזאת היא ממש שוס." "השמלה שבחרה לאירוע הייתה שוס."

שסו (במצרית קדומה או שוסו) היו קבוצה אתנית שהתקיימה, על פי מקורות מצריים ואכדיים במזרח הקדום החל מתקופת הברונזה המאוחרת באמצע האלף השני עד אמצע האלף הראשון לפנה"ס בתקופת הברזל. זהותם האתנית של השסו אינה ברורה, אך יש המזהים אותם עם שבטי העברים ובכללם עם ישראל. מתוך ויקיפדיה

שוסטקוביץ, שוסטקוביץ', שוסטר, שוסטר ושוסטר, שוסי המדבר, שוסעת גרונות, שוסעת סרבים, שועה"ר, שועי העיר קאלה, שועי העיר קלה