נאחז בקרקע באמצעות הצמחת שורשים. "הייחור השריש בתוך כמה שבועות." "הצמח הצעיר השריש היטב באדמה הלחה." "לא כל ענף שנשתל השריש באדנית."

נקלט או התאקלם במקום או בסביבה חדשה. "המשפחה השרישה במהירות בשכונה החדשה." "העולים השרישו בארץ לאחר שנים אחדות." "העובד החדש השריש היטב בצוות."

הקנה דבר מה באופן עמוק ומתמשך; החדיר. "המורה השריש בתלמידיו הרגלי למידה מסודרים." "ההורים השרישו בילדיהם כבוד לזולת." "השירות הצבאי השריש בו משמעת עצמית."

טיפש, לא חכם

בגלוי, בפומבי, לעיני כול. "הוא הביע את התנגדותו בריש גלי." "הפרטים נמסרו בריש גלי לציבור." "הוויכוח ביניהם התנהל בריש גלי."

ר' היא האות העשרים באלפבית העברי. התפתחה בכתב העברי העתיק מצורת הראש, מכאן שמה – רי"ש (רֵיש). מתוך ויקיפדיה

בדתות הודיות, רישי (בסנסקריט: ऋषि, בתעתיק : ṛṣi) הוא אדם הישגי ונאור. רישים מוזכרים בוודית שונות. מאמינים כי רישי חיברו מזמורים של ודות. המסורת הפוסט⁻וודית של הינדואיזם מתייחסת לרישים כ" גדולים או "חכמים" אשר לאחר מדיטציה אינטנסיבית () הבינו את האמת העליונה והידע הנצחי, אותם חיברו לפיוטים. המונח מופיע בספרות פאלי כ"אישי"; בבודהיזם הם יכולים להיות או בודהות, , או נזירים בדרגה גבוהה. מתוך ויקיפדיה

האות העשרים באלפבית העברי

ריריות, ריריות האף, רירית, רירית האף, רירית הרחם, ריש גלותא, ריש לקיש, ריש מילין, ריש מתיבתא, ריש⁻לקיש