קשור לנזיר או לאורח חייו; סגפני. "הוא אימץ אורח חיים נזירי והסתפק במועט." "החדר הפשוט והדל העניק למקום אופי נזירי." "הקהילה ניהלה חיים נזיריים של פרישות ומשמעת."

בתנ"ך העברי, נזיר או נזריט הוא מי שלקח מרצונו נדר המתואר ב. "נצרי" מקורו במילה העברית "נזיר" שמשמעותו "מקודשת" או "מופרדת". נדר זה נדרש מהאדם במהלך תקופה זו: מתוך ויקיפדיה