א
א
א
1.
ענף או גבעול צעיר שצומח מן הצמח. "באביב הופיעו ניצרים חדשים על שיח הוורדים." "הגנן גזם את הנצר שצמח מבסיס העץ." "מן הגזע היבש החל לבקוע נצר רענן."
2.
צאצא או בן לשושלת, למשפחה או לעם. "הוא נצר למשפחת רבנים ידועה." "הסופרת הייתה נצר לשושלת אמנים ותיקה." "הנסיך הצעיר הוצג כנצר לבית המלוכה."
הפך אדם או קבוצה לנוצריים; המיר את דתם לנצרות. "השלטון נִצֵּר בכפייה קבוצות אוכלוסייה באזורים שכבש." "המיסיונרים ניסו לנַצֵּר את תושבי המקום." "במהלך התקופה ההיא נֻצְּרוּ שבטים אחדים."
נעשה נוצרי; קיבל עליו את הדת הנוצרית. "לאחר שנים של לימוד, הוא נוצר והצטרף לכנסייה המקומית." "במקורות ההיסטוריים מסופר כי בני הקהילה נוצרו בתקופה זו." "יש משפחות שבתקופות רדיפה נוצרו למראית עין בלבד."
נעשה צר יותר; רוחבו צומצם. "המעבר הוצר בעקבות עבודות השיפוץ." "פתח הכניסה הוצר כדי לחזק את הקיר." "הכביש הוצר זמנית בשל העבודות באזור."
שם משפחה
נצר מילון - נצר הגדרה מילונית - מילון עיברי נצר - פירוש נצר - נצר תרגום
נצר באנגלית - פירוש השם נצר - משמעות השם נצר - bmr
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
