יריעה מעור מעובד של בעל חיים, שבעבר שימשה לכתיבת ספרים, מגילות, מכתבים וכדומה, וכיום משמשת בעיקר לכתיבת תשמישי קדושה. "ספר התורה נכתב על קלף כשר." "הסופר בדק שהאותיות על הקלף כתובות כראוי." "במוזיאון הוצגה מגילה עתיקה הכתובה על קלף."

פיסה קטנה, בדרך כלל מלבנית, מקרטון או מנייר עבה, המשמשת למשחקי קלפים. "הוא שלף קלף מהחפיסה והניח אותו על השולחן." "במשחק הזה כל שחקן מקבל חמישה קלפים." "הילדה שמרה את הקלף המנצח לסוף הסיבוב."

קבוצה של כמה מתנדבים המנהלים קלפי אחת ביום הבחירות

הסיר את הקליפה מן הדבר; קילף. "הוא קלף את התפוח לפני שאכל אותו." "הטבח קלף את תפוחי האדמה במהירות." "צריך לקלף את הבצל בזהירות כדי לא לפצוע את היד."

הסיר את הקליפה מן הדבר. "הוא קילף את התפוח בסכין חדה." "לפני הבישול קילפו את תפוחי האדמה." "אין לקלף את הצבע הישן בידיים חשופות."

הפשיט דבר⁻מה מעל פני השטח; הסיר שכבה, ציפוי או מעטה. "השמש קילפה את הצבע מן הקיר החיצוני." "הוא קילף את המדבקה הישנה מן המחברת." "החיכוך קילף את שכבת העור העליונה."

תיבה בעלת פתח צר להכנסת מעטפות או פתקים, המשמשת לאיסוף ושמירה של מעטפות ההצבעה של הבוחרים בבחירות, עד לסגירת ההצבעה. הפתקים שנאספו בקלפי נבדקים ונספרים בידי ועדה מיוחדת המפקחת על תקינות תהליך ההצבעה. צורה מקובלת: קַלְפִי