הפך אדם או קבוצה לקורבן, הציג כקורבן

אינו חשוב עוד, שייך לעבר

קוֹרְבָּנִיות היא תכונת אישיות נרכשת שבה אדם רואה את עצמו כקורבן למעשים שליליים של אחרים וגם מציג כך את עצמו בעיני הסביבה, ומתנהג כאילו הוא קרבן גם מול ראיות מנוגדות לכך. במובן הכולל של המילה, קורבן הוא כל מי שחווה פציעה, אובדן או חוסר מזל כתוצאה מאירוע כל שהוא או מסדרת אירועים. עם זאת, חוויה שלילית זו בלבד בדרך כלל אינה מספיקה להופעתה של עמדה זאת, שבה אדם תופס את עצמו לעיתים קרובות או כל הזמן כקורבן. מתוך ויקיפדיה

התקדם לעבר דבר מה; בא סמוך אליו; ניגש; התקרב. "הילד קרב אל הדלת והקשיב לקולות שמעבר לה." "כוחות החילוץ קרבו אל האזור שנפגע ברעש האדמה." "עם רדת החשכה קרבה הסירה אל החוף."

עמד להתרחש; הלך ובא. "מועד הבחינה קרב, והסטודנטים החלו להתכונן ברצינות." "החורף קרב, והימים נעשו קצרים וקרים יותר." "הרגע שבו תתברר האמת קרב במהירות."

צמצם את המרחק; הביא לדבר מה להיות קרוב יותר. "הפקיד קֵרֵב אליו את מסך המחשב." "המדריך קֵרֵב את הילדים אל הבמה כדי שיראו טוב יותר." "האירוע קֵרֵב בין בני המשפחה."

החיש את בואו של דבר; זירז. "התנהגותו של הרודן קֵרְבָה את קִצו." "הצעדים שננקטו קֵרְבוּ את סיום המשבר." "ההזנחה קֵרְבָה את התמוטטות המבנה."

מושא הפגיעה, מי שפגעו בו

בעל⁻חיים שהורגים כמנחה לאל; זבח

ויתור, הקרבה. "הקיצוצים דורשים מהציבור קורבן גדול."

קברני, קרבין