ב' היא האות השנייה באלפבית העברי. שם האות בית (ברבים: ביתין), ובפי יהודי תימן בי. מתוך ויקיפדיה

במתמטיקה, יש שימוש באות ב׳ בייצוג עוצמות אינסופיות. השימוש באות ב׳ במתמטיקה דומה לשימוש באות א' (אלף אפס), אך אינו זהה (אלא בקבלת השערת הרצף המוכללת כנכונה). בניגוד לשימוש ב לא בהכרח מכסה את כל העוצמות האינסופיות שקיימות. מתוך ויקיפדיה

נ' היא האות הארבע⁻עשרה באלפבית העברי. שמה נו"ן (נון). מתוך ויקיפדיה

הניח את אחוריו על משטח והעביר אליו את שיווי משקלו

בילה, שהה. "הוא ישב אצלה שעה ואז הלך."

היה ממוקם, נמצא. "המשרד שלי יושב בפתח⁻תקווה."

היה אסור בבית כלא

(ישב על) התאים. "המכנסיים יושבות עליך מצויין."

סטנד, מעמד

בסיס, יסוד

מילת אישור או הסכמה; הן; חיובי

כמו שזה; כך. "אכן כן."

כן נאמר, כן נראה

מבנה, בדרך כלל מעץ, המיועד לקינון יונים ולגידולן. "בחצר האחורית בנה הסב שובך ליונים." "היונים חזרו אל השובך עם רדת הערב." "בגן הוצב שובך עץ קטן לקינון יונים."

זקן; קשיש. "השכן השָׂב יצא לטיול קצר בגינה." "הקהל פינה מקום לאיש שָׂב שעלה לאוטובוס." "הוא תיאר את סבו כאדם שָׂב ובעל ניסיון רב."

צפייה של העומד להתרחש, ניחוש העתיד

העברת מסר דרך ישות על⁻טבעית

כן, נבוק

אתרים בעלי חשיבות בתל אביב, אתרים בתל אביב, אתרים היסטוריים ואתרי מורשת באנטארקטיקה, אתרים צלבניים בארץ ישראל, אתרנט, ב (מתמטיקה), ב באב, ב באדר, ב באייר, ב באלול

(בי⁻) תחילית המציינת שניים, צמד; דוּ

דו מיני