שמים (או רקיע) מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט למעלה. כשמשתמשים במושג שמיים בהקשר של כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם אטמוספירה. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמיים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה. מתוך ויקיפדיה

שמיים הוא מחזהו של גלעד עברון שהועלה בתיאטרון החאן בבימויה של אופירה הניג בשנת 1999. מתוך ויקיפדיה

השמיים, עמים שמיים או תרבויות שמיות הוא כינוי מיושן לקבוצת מוצאות אתניות, תרבותיות, או "''גזעיות''" (''מושג⁻כזב''). המינוח כיום אינו בשימוש ברובו למעט הקבוצה "שפות שמיות" בתחום הבלשנות. בארכאולוגיה, המונח משמש לעיתים באופן לא⁻רשמי כסוג של קיצור לעמים קדומים דוברי הלשונות השמיות. מתוך ויקיפדיה

אחד המופעים של וו החיבור, לפני שווא נע ואותיות בומפ

וו, 6000, 6

כינוי מזהה

מילה המתארת דבר בעולם. "שם עצם." "שם פועל." "שם מספר."

(השם) כינוי לאלוהים

כיפת האויר הנראית כחולה ועוטפת את כדור הארץ; רקיע; שחקים; מרומים

וי, ויד, שם, שמים

התשע"א, התשע"ד, התשע"ה, התשעים ושלוש, ה’ לייוויק, ו באב, ו באדר, ו באייר, ו באלול, ו בחשון

משו, שום