אַב הַטֻּמְאָה, בהלכות טומאה וטהרה, הוא דרגת טומאה המשויכת בדרך כלל למקור הטומאה הראשוני [למעט טמא מת ראה להלן], ויש בכחו לגרום טומאה אפילו לאדם ולכלים. וזוהי דרגת הטומאה השנייה בחומרתה [שלמעלה ממנו רק המת עצמו שהוא מכונה בלשון חכמים "אבי אבות הטומאה"]. מי שנטמא מאב הטומאה נקרא "ולד הטומאה" או ראשון לטומאה והנוגע בו נהיה שני לטומאה, וכן הלאה בשלישי ורביעי לטומאה. ישנם כמה דברים שתיקנו בהם חכמים להיות ולד הטומאה, באחת מהדרגות, בלא אב. מתוך ויקיפדיה

בדיני טומאה וטהרה, אבי אבות הטמאה היא דרגת הטומאה החזקה ביותר, והיא הטומאה הנגרמת מגוף המת. אדם שנטמא מאבי אבות הטומאה הופך לטמא מת הנחשב לאב הטומאה. זוהי הטומאה היחידה שהנטמא ממנה לא הופך לראשון לטומאה, אלא לאב טומאה. מתוך ויקיפדיה

אבטליון ממודנה, אבטליון מקונסיליו, אבטנדיל צ'ריקישווילי, אבטרקיה, אבי (ברימו) כהן, אבי אביבי, אבי אביטל, אבי אברהם אלקבץ, אבי אגבבה, אבי אדרי