אבליו (Abellio או Abelio) או אבליוני (Abelionni) הוא אל מהמיתולוגיה הקלטית שפולחנו היה נפוץ באזור עמק גארון שבגאליה אקוויטניה (דרום מערב צרפת של ימינו). בעקבות כתובות שהתגלו באתר סבורים המומחים כי אבליו היה אל עצי התפוח. מתוך ויקיפדיה

חש בושה עמוקה; בוש ונכלם. "לאחר שנחשפה טעותו עמד אבל וחפוי ראש מול חבריו." "הנאשם יצא מבית המשפט אבל וחפוי ראש." "הוא שב לביתו אבל וחפוי ראש לאחר הכישלון."

"המשפחה הייתה שרויה באבל כבד לאחר פטירת האב." "הקהילה כולה שקעה באבל כבד בעקבות האסון." "פניו העידו על אבל כבד שנמשך זמן רב."

בגדים מתאימים לתקופת אבל, לרוב בצבע שחור

קינה

הצטער צער עמוק, בדרך כלל על מותו של אדם קרוב. "הוא אָבַל על מות אביו במשך חודשים ארוכים." "המשפחה אָבְלָה לאחר פטירת הסבתא." "הקהילה אָבְלָה על לכתו של המנהיג הוותיק."

צער על מוות או על אובדן. "המשפחה ישבה באבל כבד לאחר פטירת הסב." "תקופת האבל נמשכה שבעה ימים." "העיר כולה שקעה באבל בעקבות האסון."

חש צער על מי שמת

אבלות (יהדות), אבלטון, אבלי פאסוועלער, אבלי פוסבלר, אבלי ציון, אבליוזאורים, אבליוני, אבליזאורוס, אבליזאוריים, אבליזציה