אִבּראהים מחמד עלי פאשא (בערבית: إبراهيم محمد علي باشا; תעתיק מדויק: אבראהים מחמד עלי באשא; 1789–1848) היה קצין מצרי שנלחם בהצלחה נגד האימפריה העות'מאנית והשתלט על סוריה ועל ארץ ישראל. בנו (נטען גם שהיה בנו המאומץ) של שליט מצרים מוחמד עלי. מתוך ויקיפדיה

פרגלי אִבּראהים פאשא (בטורקית: Pargalı İbrahim Paşa, 1493, פארגה, הרפובליקה של ונציה - 15 במרץ 1536, קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית) היה וזיר גדול באימפריה העות'מאנית בין השנים 1523–1536, בראשית ימי שלטונו של הסולטאן סולימאן הראשון. מתוך ויקיפדיה

אבראהים מחלב, אבראהים מעלוף, אבראהים מקאדמה, אבראהים עבד אל⁻האדי, אבראהים פאשא, אבראהים פחה, אבראהים פשה, אבראהים צרצור, אבראהים ראיסי, אבראהים, סולטאן ג'והור