רבי אברהם ברודא (נהגה: ברוידא; ה'ת"י, 1650 – ל' בניסן ה'תע"ז, 11 באפריל 1717) היה רב וראש ישיבה אשכנזי מן האחרונים, מגדולי דורו. כיהן כמרא דאתרא ואב"ד בקהילות מרכזיות במרכז אירופה ובמערבה, ביניהן מץ ופרנקפורט. תואר בידי בני דורו כרבן של כל בני הגולה. הוא אבי משפחת ברוידא. מתוך ויקיפדיה

אברהם בר⁻אוריין, אברהם בר⁻אורין, אברהם בר⁻עוז, אברהם בר⁻עז, אברהם ברבר, אברהם ברויגל, אברהם ברוידס, אברהם ברוך, אברהם ברוך ארטן, אברהם ברוך סולובייצ'יק