אדניה או אדניהו הוא דמות מקראית, בנם של דוד המלך ואשתו חגית. נולד בעת שאביו מלך בחברון, והיה הבא בתור בסדר הירושה לאחר מות אבשלום. כמוהו כאבשלום היה אדוניה יפה תואר ושאפתן. הוא הודח מכס המלוכה והוצא להורג מאוחר יותר בפקודת שלמה. פרשת הדחתו והוצאתו להורג מתוארת בתחילת ספר מלכים. מתוך ויקיפדיה

כינוי לאלוהים

אחראי למעשיו ופועל באופן עצמאי, בלי להיות נתון למרותו או לחסותו של אחר. "מאז שיצא מבית הוריו הוא אדון לעצמו בכל החלטה חשובה." "האמן פעל שנים רבות כאדון לעצמו ולא היה כפוף למוסד כלשהו." "בעל המלאכה העדיף להישאר אדון לעצמו ולעבוד כעצמאי."

פנייה רשמית לגבר במכתב

כינוי לאלוהים. "אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא / לְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל / אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא."

"בחיי אדוני, לא נגעתי בדבר." "הוא נשבע ואמר: בחיי אדוני, כך היה בדיוק." "בחיי אדוני, אעשה כל שביכולתי לקיים את הבטחתי."

כינוי לאלוהים

מילת פנייה והתייחסות מכובדת ונימוסית; מר. ;. "ביקרתי את אדון לאון."

שליט, בוס

(אדוני) מילת פנייה מכובדת לגבר

אדון פרידמן הקטן, אדוני, אדוני אדה, אדוני המערכת, אדוני הרשע, אדוניה בן חגית, אדוניהו, אדוניי, אדונים הלוי, אדונים וגבירות