אדם זאב הוא יצור מיתולוגי, אדם שהופך לעיתים לזאב, יכול לשנות את צורתו בליל ירח מלא בין צורת אדם לצורת זאב, או אדם שנשאר לעד בצורת זאב. לעיתים, ישנן גם צורות ביניים לאנשי הזאב, שמשלבות בין תכונות אנושיות ותכונות זאביות. לפי המיתולוגיה, אדם נעשה לאדם זאב בעקבות שימוש מכוון בקסם אפל, כתוצאה מהטלת קללה, או על ידי נשיכה של אדם זאב אחר. יצורים דמיוניים אלה, המופיעים בפולקלור האירופאי, חדרו לספרות הפנטזיה ולקולנוע. מתוך ויקיפדיה

אדם זאב (בצרפתית: Bisclaveret) היא עלילה ברטונית ואחת מתריסר העלילות של מארי דה פרנס, שנכתבו ככל הנראה בסוף המאה ה⁻12. היא מגוללת את סיפורו של איש זאב הנלכד בצורתו החייתית בידי אשתו הבוגדנית ולאחר מכן על ידי המלך. הסיפור היה אהוד מאוד ועובד לתוך "העלילה על מליון" ("Le Lai De Melion"), וככל הנראה סר תומאס מלורי ציינו כמקור ב"מות ארתור". מתוך ויקיפדיה

אדם לאדם זאב (בלטינית: Homo homini lupus est) הוא פתגם בלטינית שמשמעותו הוא שאדם מתנהג לאדם אחר כזאב מטבעו – חשדן כלפי רעהו ואף שואף לפגוע בו. הביטוי נטבע בידי המחזאי הרומאי פלאוטוס במחזהו "החמורים" ב⁻195 לפנה"ס. לעיתים הביטוי מתורגם כ"אדם הוא זאב לרעהו", משמע האדם הוא הטורף של מינו עצמו. שימוש שגור בביטוי הוא בנושא הזוועות שלהן מסוגלים בני האדם. מתוך ויקיפדיה

אדם וייסהאופט, אדם וילהלם מולטקה, אדם ומלואו, אדם ונחש, אדם וסט, אדם זאב (רומנסה), אדם זוסמן, אדם זקוף, אדם זר (מיני⁻סדרה), אדם זרטל