גרם למישהו לחשוף את האמת או את צפונות ליבו. "הכומר וידה את החולה לפני מותו."

בושל באדים

הועלם, התפוגג

סביל של וִדָּה: גרם למישהו לחשוף את האמת או את צפונות ליבו. "הכומר וידה את החולה לפני מותו."

הביע תודה למי שעזר לו או פעל למענו. "הוא הודה לרופאה על הטיפול המסור." "בסיום האירוע הודתה המנהלת לכל המתנדבים." "הילד הודה לחברו על העזרה בשיעורים."

אישר כי דבר⁻מה הנוגע למעשיו, לדבריו או למחשבותיו הוא נכון. "החשוד הודה במעשה המיוחס לו." "לאחר בדיקה נוספת הודה שטעה בחישוב." "היא הודתה שחששה מן התוצאה."

אודה (מיוונית עתיקה: ᾠδή) היא סוגה של שירה לירית. מבנה האודה מורכב משלושה חלקים עיקריים: סטרופה , אנטיסטרופה ואפודה . האודה היא פואמה מבנית שתפקידה לשבח או להלל מאורע או דמות, לרוב על ידי שימוש בתיאורי טבע ונוף. מקורה בשירי ההלל היוונים והלטינים, שנכתבו לאירועים רשמיים. מתוך ויקיפדיה

שריד שנותר לאחר הרג והרס רב, פליט

חתיכת עץ מפוחמת

דיבר בכנות, התוודה

חתיכת עץ חרוכה או בוערת חלקית. "נותר רק אוּד קטן מן המדורה שכבתה." "הוא הוציא מהאח אוּד לוחש בזהירות." "הרוח ליבתה את האוּד שנותר בין הגחלים."

אוד גרינלנד, אוד האסל, אוד ווילקן, אודאיבה, אודאיפור, אודה ליום הולדתה של המלכה אנה, אודה לשמחה, אודה נובונאגה, אודהליה ברלין, אודו (מסע בין כוכבים)

אדוה, אוהד