סביל של הִמְרָה: פעל בניגוד להוראות או לסמכות, לא ציית; מרד. "החייל הִמְרָה את פי מפקדו ונענש על כך." "הילד הִמְרָה את הוראות הרופא והמשיך להתאמץ." "כמה מן הנתינים הִמְרוּ את פי המלך."

"הילד היה אומר הן ועשה כל מה שביקשו ממנו." "העובד נחשב אומר הן, ולכן כמעט לא חלק על הוראות המנהל." "אין היא אומרת הן לכל דרישה, אלא בוחנת כל בקשה לגופה."

הסכים לכל דבר; אמר הן

הִסְכִים, אִשֵּׁר

חָשַׁב, הִרְהֵר. "הוא אמר בלבו שאין טעם להתווכח עוד." "למראה התוצאה אמרה בלבה שכל המאמץ היה כדאי." "הנער אמר בלבו שינסה שוב מחר."

נִפְרַד

דברי חכמה, פתגמים ומימרות. "בספר שובצו אמרי חכמה של הוגים מן המזרח ומן המערב." "המרצה פתח את דבריו בכמה אמרי חכמה ידועים." "היא נהגה לרשום במחברתה אמרי חכמה ששמעה מסבתה."

דברי חכמה; מימרות; פתגמים. "בספר שולבו אמרי שפר מן המסורת היהודית." "הנאום היה רצוף אמרי שפר שנועדו להרשים את הקהל." "המחבר פתח כל פרק באמרי שפר קצרים."

ביטא במילים, בקול רם

עמד לעשות, התכוון

(אמר ל⁻) הזהיר מפני סכנה

מְדַבֵּר, הוֹגֶה. "הילד אומר את המילים בקול רם וברור." "העד אמר לשופט את אשר ראה." "היא אומרת את דעתה בלי היסוס."

מה שאומרים, דברים, מַבָּע