מה שנמצא בסוף או בקצה; מאסף. "אני גרה בבית האחרון ברחוב." "המאבטח היה האחרון בטור."

היחיד שנותר. "אכלתי את הביסקויט האחרון."

החדש ביותר. "זהו הדגם האחרון שיצא לשוק."

אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה⁻16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל. בתקופת האחרונים כונסה ההלכה בחיבורים קאנוניים כמו השולחן ערוך והגהות הרמ"א עליו יחד עם נושאי כליהם, פשטה הקבלה בכל תפוצות ישראל, שיטת הפלפול עלתה ושקעה, וקמו החסידות וההתנגדות לה. אחרוני האחרונים התמודדו עם המודרנה ותהליכי החילון שחוללה. מתוך ויקיפדיה

תקופת האור האחרונה במהלך היום, לפני החשיכה, דמדומים

בשנייה האחרונה

לָאַחֲרוֹנָה

ערכו לו לוויה, נקבר

קריאה היתולית שנהוג להפנות כלפי האחרונים במסע צבאי, טיול, תור, רשימה וכד'

נלחם בגבורה

כולם, בלי יוצא מהכלל

מבלי להשאיר שום נוזל או משקה

כל עוד הוא חי

אין מה לשמוח עדיין על התוצאה, כי רק בסוף ייקבע מי ניצח

אחרון הלא צדיקים, אחרון הלא⁻צדיקים, אחרון המוהיקנים, אחרון פיראטי הרקיע, אחרון של פסח, אחרי, אחרי הגשם, אחרי החגים, אחרי החתונה (סרט, 2019), אחרי המוות עם ארצ'י