התפיסה שכוחות חיצוניים כמו דיבוק או רוחות ישתלטו על אדם

איחוז הוא מצב פסיכולוגי שבו אדם מאמין שכוחות חיצוניים חדרו לגופו וקנו עליו שליטה, כשהם דוחקים באופן זמני את זהותו הרגילה. כוחות אלה עשויים להיות אבות קדומים, ישויות תאולוגיות (אלים, מלאכים וכדומה), רוחות או ישויות בעלות זרות אונטולוגית ואתנולוגית. איחוז קיים בחברות רבות באפריקה, אסיה, אפרו⁻אמריקה, אמריקה הלטינית, אוקיאניה, ואירופה העתיקה והעכשווית (בעיקר באזור הים תיכוני). תופעות האיחוז בחברות השונות ובהתאם להקשר התרבותי נבדלות זו מזו במספר מאפיינים, כגון סוג הישות החודרת, הקהל שאליו הישויות נוטות לחדור (נשים או גברים, מקובלים או מעמדות שוליים ונחותים וכו'), בטקסיות ובטקס של כניסתה ויציאתה של הישות מהגוף (ציבורי או פרטי וכו'), בתפיסת המקומיים את האיחוז (כחיובי או שלילי וכמחלה או ברכה), בשיח הסמנטי המאפיין אותו (דתי, חברתי, תרבותי וכו'), משוקעותו במרחב ובזמן וכו'. בהתקף טרנס של איחוז, בהתאם להקשר תרבותי ואתיולוגי, מגרשים רוחות אלה, בטקס גירוש שדים, או שהן ישתכנו ביחסים בעלי קביעות יחסית למארח, ולעיתים יתפסו עליונות במקום בגופו. "איחוז" איפוא הוא מושג רחב, הכולל אינטגרציה של רוח וחומר ביקום בו הגבולות בין אינדיבידואל לסביבתו גמישים וחדירים. בשל כך, עורר עניין רב בקרב חוקרים ממדעי החברה, אנתרופולוגים בפרט, והפך למושא מחלוקות הנוגעות בלב הדיסציפלינה. התופעה נחקרת מבעד לפריזמות רבות – תרבותית, חברתית, גאוגרפית, דתית, פסיכולוגית או פסיכיאטרית, ועוד. מתוך ויקיפדיה

איחוד שבעת המחוזות, איחוד שוודיה⁻נורבגיה, איחוד שוודיה⁻נורווגיה, איחוד שפות, איחוד תימן, איחוי (מחשוב), איחוי קליעה, איחול, איחולי עשרת ימי תשובה, איחור התפתחותי