אל תיתנו להם רובים הוא שיר פציפיסטי בן 17 בתים, שחיבר נתן אלתרמן הצעיר בשנת 1934 (שהיה אז בן 23) ופורסם לראשונה בחוברת "טורים" ב⁻27 ביולי 1934, במלאת 17 שנים לשימוש בגז כלור במלחמת העולם הראשונה. השיר מושפע מחוויות מלחמת העולם הראשונה ובפרט לוחמת הגז במלחמה. לימים שינה אלתרמן את טעמו והתייחס לשיר כיצירה בוסרית ואף התנגד למסר הפציפיסטי שבו. לפיכך לא נכלל השיר באף קובץ שירים רשמי שיצא בחיי המשורר, ונדפס מתוך מחברותיו רק ב⁻1984 במסגרת הקובץ "שיריו הראשונים של אלתרמן" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. במהלך ההתנגדות להסכמי אוסלו שימש שם השיר ככותרת לסטיקר שביקש להתריע בפני ההיתר שניתן על ידי ממשלת יצחק רבין לאספקת נשק לרשות הפלסטינית. מתוך ויקיפדיה

אל תיגע בזמיר (סרט), אל תיגע בי, אל תיפליס, אל תיקח ללב, אל תיקח ללב!, אל תלחצי, אני בדרך, אל תלך, אל תנגעוני, אל תנט'ימאת, אל תסתכל בקנקן