אלברטוס מגנוס (הנודע גם בכינויים "אלברט הגדול" ("מגנוס" – גדול); "אלברט מקלן"; "הקדוש אלברט" ו"החכם הכולל" (doctor universalis); 1193 או 1206, לאוינגן, שוואביה – 15 בנובמבר 1280, קלן) היה נזיר וכומר גרמני דומיניקני, מראשי האסכולה הסכולסטית. הוכרז כקדוש, וכאחד ממורי הכנסייה. הוא נודע בעיקר בזכות כתביו המדעיים, ובזכות מאמציו ליצור סינתזה בין הדוקטרינה הנוצרית והפילוסופיה האריסטוטלית. היה מורו של תומאס אקווינס. אלברטוס מגנוס נחשב לאחד מגדולי הפילוסופים והתאולוגים של ימי הביניים, אשר כבר בחייו זכה למוניטין בשל הישגיו. מתוך ויקיפדיה

אלברטוזאורוס סרקופגוס, אלברטונקטס, אלברטוס בובוויוס, אלברטוס הגדול, אלברטוס זפאט, אלברטופוליס, אלברטינה פרדריקה מבאדן⁻דורלאך, אלברטינה פרדריקה, מרקיזת באדן⁻דורלאך, אלברטירשה, אלברטפוליס