אליעזר בן⁻יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה⁻19 ועד תחילת המאה ה⁻20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה. הוא מייסד ועד הלשון העברית (כיום האקדמיה ללשון העברית), מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר המילון העברי הראשון. מתוך ויקיפדיה

אלעזר בן יאיר (המאה ה⁻1 לספירה) היה ממנהיגי הסיקריים בתקופת המרד הגדול של היהודים ברומא, ומנהיג המעוז האחרון של המרד מצדה. מתוך ויקיפדיה

אלעזר בן שמעון (לערך 1 לספירה עד לערך 70 לספירה), היה מראשי הקנאים בתקופת המרד הגדול. כרבים ממנהיגי המרד הגדול, רוב הידוע על אלעזר בן שמעון לקוח מכתבי יוסף בן מתתיהו, ואין מקורות נוספים המעידים על חייו. מתוך ויקיפדיה

נתיבה (תיבה) בן יהודה (26 ביולי 1928, תשעה באב ה'תרפ"ח – 28 בפברואר 2011, כ"ד באדר א' ה'תשע"א) הייתה לוחמת פלמ"ח, סופרת, שדרנית רדיו ומילונאית של לשון הסלנג העברי. חלק חשוב מפעילותה הקדישה לשמירת מורשת הזמר העברי, במיוחד זה שקדם להקמת מדינת ישראל. זוכת אות יקירת ירושלים לשנת 2004. מתוך ויקיפדיה

איתמר בן יהודה, אלעזר בן אהרון, אלעזר בן אהרן, אלעזר בן דורדיא, אלעזר בן דינאי, אלעזר בן חסמא, אלעזר בן פדת, אלעזר בן שמוע, בית בן יהודה, בן יהודה, דבורה בן יהודה, דינה בן יהודה, דינה בן⁻יהודה, יונה בן יהודה, יצחק בן יהודה, ישועה בן יהודה, לאה בן יהודה, מדרחוב בן יהודה, נדב בן יהודה, נחמן בן יהודה, פרויקט בן יהודה, פרץ בן יהודה, קלונימוס בן יהודה, רחוב בן⁻יהודה, רן בן יהודה

נתיב פלוס, נתיב קריטי, נתיב רובינזון, נתיב שיט, נתיב תחבורה ציבורית, נתיבות, נתיבות המשפט, נתיבות ישראל, נתיבות עולם, נתיבות שלום