אמנות השומרית הייתה מפותחת וענפה לכל אורך התקופה שומרית⁻ מתקופת ארידו אובייד ועד סוף התקופה השושלתית הקדומה. האמנים השומרים עסקו בתבליט, ציור ופיסול, אשר לכולם קווי דמיון משותפים. רבים מהפסלים והתבליטים היו מוצבים במקדשים ובזיגורטים שבערים המרכזיות. חלק נכבד מן הפרטים היפים והמרשימים ביותר נותרו במתחמי הקבר של המלכים והכהנים. האמונה הדתית החזקה של השומרים התבטאה בתיאור סצנות פולחן וסצנות מיתולוגיות, כגון עלילות גילגמש. בפסלים ובתבליטים רבים מתוארים השומרים בתנוחת הסוגד⁻ שהיא שילוב כפות הידיים לפני החזה. הדמויות השומריות⁻ המלכים, הכהנים והמשרתים, אופיינו בפרופורציות לא ריאליסטיות. הדמויות גוציות, רגליהן כבדות, חזיהן מרובע, זרועותיהן עבות ואמותיהן דקיקות. גם פני הדמויות המתוארות לא ריאליסטיות ודיגמיות⁻ האף והעיניים גדולות והראש עגול בצורה לא מציאותית. בתבליטים ובציורים סדר ההתרחשויות בסצנות המתוארות היה מחולק לרגיסטרים. דוגמאות מרשימות לתבליט השומרי הם "לוח אור ננשה" ו"אסטלת הנשרים . דוגמה טובה לפיסול השומרי היא מקבץ הפסלים שבתל אסמר. מתוך ויקיפדיה

אמנות קלאסית, אמנות קרולינגית, אמנות רומנסקית, אמנות רחוב, אמנות שדה אורז, אמנות שימושית, אמנזיה, אמנזיה אחורנית, אמנזיה אנטרוגרדית, אמנזיה דיסוציאטיבית