אל⁻אנצאר (בערבית: الانصار; מילולית: העוזרים/תומכים) הוא מונח איסלאמי המייצג במקור את תושבי ית'רב (כיום אל⁻מדינה) המוסלמים שסייעו לעדת מאמיניו של מוחמד לאחר הגירתם ממכה בשנת 622. מרבית האנצאר נמנו עם שני שבטים: האוס והח'זרג', ויחד עם המהאג'רון (ראשוני המאמינים המהגרים ממכה) הם מהווים את הצחאבה, קבוצת רעי מוחמד המהווים מקור לתחיקה משפטית ומודל לחיקוי למוסלמים. האנצאר זכורים באדיקותם ובאומץ לבם ובין הבולטים שבהם היו מעת' בן ג'בל, סהל בן סעד וסעד בן עבידה. מתוך ויקיפדיה

האנצאר (בערבית: أنصار; 'תומכים') הם קבוצה פוליטית ותנועת אסלאם סופית סלפית פונדמנטליסטית בסודאן. מתוך ויקיפדיה

אנצ'יזאוריים, אנצ'ילדה, אנצ'יסחטי, אנצ'יקלופדיה איטליאנה, אנצ'יקלופדיה טרקאני, אנצאר (סודאן), אנצאר א⁻דין, אנצאר א⁻שריעה (לוב), אנצאר א⁻שריעה (תוניסיה), אנצאר אל⁻שריעה (לוב)