חצי אי באסיה, המצוי בחלקה האסייתי של תורכיה; אנטוליה

אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ⁻ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu). שני המושגים – "אסיה הקטנה" ו"אנטוליה" – מציינים את חלקה האסייתי של טורקיה. במערבה גובלת אסיה הקטנה במצר בוספורוס, בים מרמרה, בדרדנלים ובים האגאי. בדרומה גובלת אסיה הקטנה בים התיכון, ובצפונה – בים השחור. ממזרח ודרום⁻מזרח תחומה אנטוליה על ידי קווים דמיוניים המפרידים בינה לבין יתר חלקי אסיה. מתוך ויקיפדיה

העידן ההלניסטי נפתח בסוף המאה ה⁻4 לפנה"ס, עם תחילת מסעות אלכסנדר הגדול, מלך מוקדון, בצפון יוון ודרום מקדוניה של היום, לכיבוש הממלכה האחמנית הפרסית, ועם הכרעתה תוך כמה שנים. אסיה הקטנה הייתה חלק חשוב מהעולם ההלניסטי וממלכות הלניסטיות רבות שכנו בה. באסיה הקטנה רווחה התרבות היוונית לצידה של התרבות הפרסית עוד לפני בואו של אלכסנדר הגדול, ושתי אלה התערבבו בירושות חתיות ואחרות מימים ימימה. מתוך ויקיפדיה

הרפובליקה הרומית ביססה את השפעתה במערב אסיה הקטנה בעקבות ניצחונה על הממלכה הסלאוקית בקרב מגנסיה בשנת 190 לפנה"ס, אך רק בשנת 133 לפנה"ס הקימה את הפרובינקיה הראשונה שלה באזור, פרובינקיה "אסיה". ממועד זה חלפו פחות מ⁻70 שנה עד שהרומאים השלימו את כיבוש כל השטח המהווה כיום את טורקיה. שלטונה של רומא באזור נמשך יותר מ⁻450 שנים נוספות, תחילה כאימפריה מאוחדת, והחל במאה ה⁻4 כאימפריה המזרחית בלבד, אשר שבה והתאחדה עם המערב ושוב נפרדה עד הפיצול הסופי לשתי ישויות נפרדות בשנת 395. מאחר שהאימפריה הביזנטית הייתה יורשתה הישירה של האימפריה הרומית, ניתן לומר ששלטון הרומאים באסיה הקטנה ובתראקיה לא פסק עד שנת 1453. מתוך ויקיפדיה

אסיה (פרובינקיה רומית), אסיה אנטוב, אסיה ארג'נטו, אסיה ג'באר, אסיה המרכזית, אסיה הקטנה בתקופה ההלניסטית, אסיה הקטנה בתקופה הרומית, אסיה התיכונה, אסיה ח'אנום, אסיה יוחנני