ביצורים חד⁻תאיים, פלסמיד הוא מקטע DNA דו⁻גדילי מעגלי, בעל חומר תורשתי מתפקד, שאינו חלק מה⁻DNA הכרומוזומלי, ויכול לעבור מתא לתא, בתהליך הקרוי קוניוגציה. הפלסמיד משתכפל בצורה עצמאית בתא ומספר ההעתקים נע בין פלסמידים בודדים למאות כתלות ביכולת הפלסמיד להשתכפל בתא מסוים. התא המוסר את הפלסמיד לאחר, קרוי "פרט תורם" או "+F". תא חסר פלסמיד נקרא "פרט מקבל" או "⁻F". היכולת לתרום את הפלסמיד מקודדת בחלק מהגנים שבפלסמיד עצמו. פלסמידים קיימים בעיקר בחיידקים, אך יכולים להתקיים גם בארכאונים ובאיקריוטים (כדוגמת שמר האפייה). כדי לשמר את נוכחותם בתוך התא, הפלסמידים מכילים גן הדרוש או שנותן יתרון לתא, לדוגמא, עמידות לאנטיביוטיקה או יכולת לסנתז מולקולות הדרושות לחיות התא. מתוך ויקיפדיה

אפיוס קלאודיוס קראסוס, אפיוס קלאודיוס קרסוס, אפיזואון, אפיזודה, אפיזודס, אפיטוניום סקלר, אפיטופ, אפיטסיו פסואה, אפיטף, אפיטרוכואיד