אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית. אריסטו החל את דרכו כתלמידו של אפלטון בעיר אתונה, ופעל שם במשך 20 שנה. בהמשך היה למורו של אלכסנדר הגדול. משנתו של אריסטו עסקה במטאפיזיקה, פילוסופיה של המוסר (אתיקה), פוליטיקה, שירה, מחזאות, לוגיקה, פילוסופיה של המדע ופיזיקה ועוד. צורת השם "אריסטו" באה מהערבית "أَرِسْطُو", קיצור לשמו היווני Αριστοτελης. מתוך ויקיפדיה

אריסטודמוס ממגלופוליס, אריסטודמוס מספרטה, אריסטודמוס מקומאי, אריסטוטל אונאסיס, אריסטוטליס אונאסיס, אריסטוטלס אונאסיס, אריסטון (מלך ספרטה), אריסטון מאפמיה, אריסטוס, אריסטוס מקורינתוס