בהאדור שאה השני (באורדו: بہادر شاہ دوم) או בשמו המלא; אבו ט'פר סיראג' א⁻דין מוחמד בהאדור שאה ט'פר (באורדו: ابو ظفر سِراجُ الْدین محمد بُہادر شاہ ظفر; 24 באוקטובר 1775 - 7 בנובמבר 1862) היה הקיסר ה⁻17 והאחרון של האימפריה המוגולית. בהאדור היה יורש העצר של השושלת הטימורית ומלך כ⁻20 שנים לאחר מות אביו אכבר שאה השני, בין ה⁻28 בספטמבר 1837 עד ה⁻14 בספטמבר 1857. בתקופת מלוכתו האימפריה המוגולית הייתה בעלת מעט מאוד כוח פוליטי ובשנים האחרונות הייתה ישות סמלית בלבד. סופה של האימפריה כמו גם מלוכתו של בהאדור שאה הגיע במהלך המרד ההודי הגדול כאשר בהאדור הומלך מעל המורדים כנגד חברת הודו המזרחית הבריטית, כאשר שוחררה העיר דלהי על ידי הבריטים נתפס בהאדור והוא נשלח לגלות בראנגון, בורמה, שם נפטר בגיל 87. מתוך ויקיפדיה

באהבה נינה, באהבה, ויקטור, באהבה, נינה, באהבה, סיימון, באהג'י, באהדור שאה השני, באהט, באהיה, באהיה (כדורגל), באהיה (מדינה)