בָּגָאוּדים (bagaudae או bacaudae) הוא שם של קבוצות לוחמים המופיע פעמיים במהלך ההיסטוריה של גאליה, במאה השלישית ובמאה החמישית לספירה. במקור היה זה שמה של קבוצת איכרים מורדים בתקופת משבר המאה השלישית בגאליה תחת שלטון האימפריה הרומית. פירוש השם היה ככל הנראה "לוחמים". לפי ניקסון היו הבגאודים "כנופיות של פורעי חוק באזורי הכפר שעסקו בביזה ובשוד", אך לפי וייטמן מדובר היה בבעלי אדמות גאלים מקומיים שמרדו והפכו ל"טיראנים". הם מופיעים בכתובים כתופעה בשנת 284 וכוחם נמחץ על ידי הקיסרים מקסימיאנוס וקראוסיוס שפעלו למען הקיסר⁻אוגוסטוס דיוקלטיאנוס. מתוך ויקיפדיה

בג'איה, בג'איו, בג'ג', בג'ום, בג⁻צ'ל, בגאודים, בגארה, בגבולות המסתורין, בגד, בגד גוף