שכונה או רובע של יהודים מגודר בחומה ומופרד משאר האוכלוסיה בתקופות שונות

כינוי לגולה

אזור עירוני המובדל או המתבדל מסביבתו, בדרך כלל עקב מצב סוציו⁻אקונומי נמוך. "הרבה אנשיים לא הצליחו להשתחרר מהגטאות של הרלם."

יָעֶפֶת

התגרש, הסכים להתגרש

מתוך ויקיפדיה

גטו (בעבר רווח הכתיב גיטו; מאיטלקית: Ghetto) בהקשר ההיסטורי⁻יהודי הוא הכינוי לצורת ההתיישבות היהודית בגולה ברבעים וביישובים נפרדים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה תרבותית מהעמים הלא⁻יהודיים. מקור המונח "גטו" ברובע היהודי בעיר ונציה במאה ה⁻16, שם היה הרובע בסביבת בית היציקה (באיטלקית: Ghetto), ומאז הפך השם לרווח לכל רובעי היהודים באירופה. מתוך ויקיפדיה

גטו הוא מחזה מאת המחזאי הישראלי יהושע סובול. המחזה נכתב בשנת 1983 וזכה להצלחה בינלאומית. הוא תורגם לעשרים שפות, הוצג בתיאטראות המובילים בעשרים וארבע מדינות וזכה לביקורות משבחות ובשלל פרסים. מתוך ויקיפדיה

הגטים (בלטינית: Getae, ביוונית עתיקה: Γέται), עם קדום ששכן בטריטוריות שמהוות היום את צפון בולגריה, מונטניה ודוברוג'ה. זהו עם ממוצא תראקי המקורב מאוד לדאקים והם דיברו אותה שפה. למעשה ההבדלה בין הגטים ובין הדאקים נעשתה רק על פי מקום מושבם, הדאקים חיו בהרים והגטים במישורים. הגטים מוזכרים לראשונה על ידי הרודוטוס המשבח אותם כהגונים והאמיצים שבין התראקים. מתוך ויקיפדיה

כיכר לחם צרה וארוכה, בדרך כלל בעלת קרום פריך ופנים רך. "קניתי בגט טרי במאפייה השכונתית." "הוא הכין כריך מבגט עם גבינה וירקות." "לצד המרק הוגש בגט פריך וחם."

גטבורג (כדורגל), גטה (כדורגל), גטה בורלקו, גטה ירמיהו, גטה קמסקי, גטו (מחזה), גטו אוסווייטי, גטו בודפשט, גטו ביאליסטוק, גטו ברשד

אבן חן שחורה, קשה וקלה יחסית, שהיא צורה של פחם מאובן מלוטש המשמשת בעיקר לתכשיטים ולקישוט. "המעצבת שילבה חרוזי ג'ט שחורים בשרשרת בסגנון ויקטוריאני." "העגילים העתיקים היו משובצים בג'ט מלוטש." "באוסף המינרלים של המוזיאון הוצגה גם דגימת ג'ט."

שטר גירושין על פי ההלכה היהודית, שהבעל מוסר לאשתו כדי לסיים את הנישואין. "לאחר ההליך בבית הדין קיבלה האישה גט מבעלה." "בהלכה היהודית אין הגירושין מושלמים עד למסירת הגט." "בני הזוג פנו לבית הדין כדי להסדיר את מתן הגט."