הפעולה שבה אדם מדמם

שקט לגמרי, חסר קול. "הרחוב היה דמום בשעת לילה מאוחרת." "האולם נותר דמום לאחר ההודעה המפתיעה." "היער עמד דמום בלי רחש של רוח."

דמיין לעצמו, חזה בדמיונו

דימום או שטף דם (מינוח מקצועי: Hemorrhage) הוא מונח רפואי המציין יציאה של הדם מכלי דם שנקרע. דימום שמקורו בעורק יכיל דם בצבע אדום בהיר ויזרום בפעימות, ואילו דימום שמקורו בווריד יהיה כהה יותר ויזרום לאט יותר. מתוך ויקיפדיה

(דמה ל⁻) היה דומה ל⁻; היה כמו. "הילד דמה מאוד לאביו בצעירותו." "צבע השמים בערב דמה לארגמן עמוק." "התחושה דמתה לרגע של הקלה גדולה."

דִּמָּה, פִּנטֵז, דִּמְיֵן

דִּמְיֵן, פִנְטֵז

דימוטיקה, דימוי, דימוי גוף, דימוי הגבר היהודי כאישה, דימוי עצמי, דימום אף, דימום בשתן, דימום וסת כבד, דימום יתר גינקולוגי, דימום מדרכי העיכול