בהלכה סימני כשרות בעלי חיים הם רשימת סימני היכר המובאים בתורה, הקובעים איזה בעל חיים מותר באכילה ואיזה אסור. סימני ההיכר מתחלקים לשלוש קבוצות: סימני היכר לבהמה או חיה המותרת באכילה: מעלה גרה ומפריסה פרסה שסועה. סימני היכר לדגים המותרים באכילה: סנפירים וקשקשים. וסימן היכר לחגבים המותרים באכילה: שיש כרעי ניתור. חז"ל הוסיפו סימנים נוספים לזיהוי חגבים טהורים. מתוך ויקיפדיה

מצות בכור בהמה טהורה היא מצווה בתורה, להפריש את הולד הראשון של בהמה טהורה ולתת אותו לכהן. כאשר הבכור הוא תמים (ללא מום) – הכהן מקריבו בבית המקדש בירושלים ואוכל את בשרו בטהרה עם בני ביתו בירושלים; כאשר הבכור הוא בעל מום – הוא אינו קרב בבית המקדש, והכהן רשאי לאוכלו כבשר חולין (בשר שאין בו קדושת קורבן). נתינה זו, של הבכור לכהן, כלולה בעשרים וארבע מתנות כהונה, והיא אחת משלוש נתינות של בכורים לכהנים (ביחד עם מצוות בכור אדם ובכור בהמה טמאה). מתוך ויקיפדיה

בהמה, בהמה (הלכה), בהמה (יהדות), בהמה וחיה בהלכה, בהמה וחיה ביהדות, בהמות (חיה מיתולוגית), בהמות (להקה), בהמות (מיתולוגיה יהודית), בהמות (מיתולוגיה), בהמות (תנ"ך)