יחיד; אחד בלבד. "על המדף נשאר ספר בודד." "עץ בודד עמד במרכז השדה." "הוא מצא מטבע בודד בכיסו."

חי לבדו, ללא קשרי משפחה, חברות או חברה קרובה; ערירי. "הזקן חי חיים בודדים בבית קטן בקצה הכפר." "היא הרגישה בודדה בעיר החדשה, בלי חברים ובלי מכרים." "לאחר שנים של ניתוק נשאר האיש בודד לחלוטין."

אדם הפועל לבדו ובאופן עצמאי, בדרך כלל בלי להסתמך על אחרים. "הוא מעדיף לעבוד כזאב בודד ולא להצטרף לצוות." "במשך שנים ניהלה את העסק כזאב בודד." "החוקר פעל כזאב בודד ופיתח את הרעיון בכוחות עצמו."