חשק, תשוקה או תאווה לדבר מה. "הוא הביט בתכשיט בחמדה גלויה." "בליבה התעוררה חמדה לבית הישן שעל הגבעה." "הסופר תיאר את החמדה לעושר ולכבוד."

דבר נחשק, יקר או יפה במיוחד. "בחדר התצוגה הוצגו חפצי אמנות ושכיות חמדה." "האספן שמר בארונו כמה ספרים שהם ממש חמדה." "המוזיאון מלא פריטים נדירים, שכל אחד מהם הוא חמדה."

שם פרטי עברי לבנות. פירוש השם: דבר יקר או יפה; רצון, חשק

הִתְבַּדֵּחַ, הִתְלוֹצֵץ, הִתֵּל

קטגוריה:שמות משפחה מתוך ויקיפדיה

חמד (בערבית: مدينة حمد) היא עיר במערב בחריין במחוז הצפוני. בעבר העיר הייתה חלק מהאזור הדרומי של העיר רפאע עד שהתנתקה ממנה בשנת 1991 והפכה לעיר עצמאית. העיר קרויה על שם יורש העצר של בחריין באותה התקופה, חמד בן עיסא אאל ח'ליפה. מתוך ויקיפדיה

חמדת (באנגלית: ''Beloved'') הוא רומן זוכה פרס פוליצר לשנת 1987, פרי עטה של הסופרת האמריקאית טוני מוריסון. הספר דן בצורה נוקבת באהבת אם, ברצח ובדיכוי בתקופת העבדות בארצות הברית ולאחר שחרורם, והוא מבוסס במידה רבה של חירות ספרותית על חייה של השפחה מרגרט גרנר (Garner), שעל אודותיה כתבה מוריסון מאוחר יותר גם אופרה הנושאת את שמה. מתוך ויקיפדיה

רצה לעצמו דבר מה; חשק בו; השתוקק אליו. "הוא חמד את התכשיט היקר שראה בחלון הראווה." "המלך חמד את האדמות הפוריות של שכניו." "אין לחמוד את אשר שייך לאחר."

חמדיה, חמדין סבאחי, חמדנות, חמדע, חמדת (יישוב), חמדת ימים, חמדת ימים (נקודת יישוב), חמדת ימים (ספר), חמה (מחוז), חמה (עיר)

כינוי חיבה, חמוד, מותק, חבוב. "חומד, לא צריך ללמד אותי. אני כבר ראיתי הכול."

(חומד של) בעל אופי נעים וטוב, חמוד, נחמד. "הוא פשוט חומד של בחור."

יופי, חן או דבר נאה ומושך. "הגן הקטן שבקצה הרחוב הוא פינת חמד שקטה." "הכפר העתיק מלא פינות חמד נסתרות." "התכשיט העתיק היה כלי חמד בעיני האספן."