בקיצוניות; מאוד. "הוא היה מאוהב בה בטרוף." "הקהל התלהב בטרוף מההופעה." "היא עובדת בטרוף כדי לסיים בזמן."

אי⁻שפיות; שיגעון. "הוא תיאר את מעשיו של הרודן כטירוף מוחלט." "הסופר כתב על הגבול הדק בין שפיות לטירוף." "ההמולה הבלתי פוסקת בעיר נדמתה לו כטירוף."

"מעשיו הוצגו בעיני הסובבים כסימן לטרוף הדעת." "ברומן מתואר טרוף הדעת של הדמות הראשית בהדרגה." "הרופא נדרש לקבוע אם מדובר בטרוף הדעת או במצוקה זמנית."