א
א
א
1.
עמק רחב ופתוח, בדרך כלל בין הרים או גבעות. "הכפר שוכן בבקעה רחבה בין שני רכסי הרים." "בעונת האביב מתכסים שדות הבקעה בפריחה." "הערפל התפזר לאט מעל הבקעה."
2.
(הבקעה) בקעת הירדן; האזור שלאורך נהר הירדן, בעיקר מדרום לכנרת ועד ים המלח. "בקעת הירדן ידועה באקלים החם שלה." "יישובים חקלאיים רבים פועלים בבקעת הירדן." "הם טיילו באזור בקעת הירדן באביב."
1.
שבר או סדק. "נוצר בקע קטן בקיר לאחר הרעידה." "המהנדס בדק אם יש בקע במבנה." "הזכוכית נסדקה, ובמרכזה נראה בקע דק."
2.
בעיה רפואית שבה איבר פנימי או רקמה בולטים ממקומם דרך דופן חלשה. "הרופא אבחן אצל המטופל בקע מפשעתי." "לעיתים בקע גורם לכאב בזמן מאמץ גופני." "הוא עבר ניתוח לתיקון בקע בדופן הבטן."
ביקעה מילון - ביקעה הגדרה מילונית - מילון עיברי ביקעה - פירוש ביקעה
ביקעה תרגום - ביקעה באנגלית - chegv
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
