; בכי

הרגשת צער לאחר מעשה

בוכה בכי מר ועז; בוכה מאוד. "לאחר שקיבל את הבשורה הקשה, הוא בכה בכי תמרורים." "הילדה בכתה בכי תמרורים כשאבדה לה הבובה האהובה." "האם בכתה בכי תמרורים ליד מיטת בנה החולה."

"עם קבלת הבשורה פרצה המשפחה בבכי מר." "הילד ישב בפינה ופרץ בבכי מר לאחר שנפצע." "דבריה עוררו אצלו בכי מר."

בכי חזק

מעשה שירגישו את תוצאותיו השליליות עוד זמן רב. "הכיתות הצפופות יוצרות דור אבוד של תלמידים. זוהי בכייה לדורות."

צפוי להסתיים בצורה רעה או בצער. "אם תמשיכו לריב כך, זה ייגמר בבכי." "ההתעלמות מהאזהרות עלולה לגרום לכך שזה ייגמר בבכי." "כולם חששו שהסיפור הזה ייגמר בבכי."

בכה מאוד

הזלת דמעות, בדרך כלל כביטוי לצער, שמחה או התרגשות עזה. "קול הבכי של התינוק נשמע מן החדר הסמוך." "היא פרצה בבכי לאחר שקיבלה את הבשורה." "דבריו עוררו אצלו בכי של התרגשות."