חוסר סדר; ערבוביה; אנדרלמוסיה. "בחדר שרר בלגן גדול אחרי המעבר לדירה החדשה." "המסמכים היו מונחים בבלגן על כל השולחן." "הבלגן בארגון האירוע גרם לעיכובים רבים."

בָּלָגָן (או בלאגן) הוא שם עצם בסלנג בעברית ישראלית ופירושו אי⁻סדר, מהומה וגם אנדרלמוסיה, הן במובן פיזי והן במובן מנטלי. משם העצם נגזר שורש מרובע: ב.ל.ג.נ, ממנו נוצרו פעלים בבניינים שונים, כגון: מְבֻלְגָּן, בִּלְגֵּן, הִתְבַּלְגֵּן. מתוך ויקיפדיה

"הילד עושה בלגנים בכל פעם שמבקשים ממנו לסדר את החדר." "בישיבה הוא עשה בלגנים והקשה על קבלת ההחלטה." "הקבוצה הקטנה עשתה בלגנים וגרמה לעיכוב באירוע."

גרם לערבוביה, יצר אי⁻סדר

בלבן, בלבניזם, בלג קותליון, בלג'ו, בלג'יו, בלגואבגרד, בלגואבגרד (מחוז), בלגובשצ'ינסק, בלגויה מילבסקי, בלגורוד