בלשאצר (גם בלאשצר; אכדית: בל⁻שר⁻אצור, "בל, שמור (אצור) את המלך" ) היה נסיך בבל, בנו של נבונאיד, המלך האחרון של האימפריה הבבלית. בתנ"ך, בספר דניאל פרקים ו, מוזכר בלשאצר כמלך בבל, לפני הופעתן של פרס ומדי. מתוך ויקיפדיה

בלש אמיתי, בלש המשטרה הפטרבורגית, בלש זמני, בלש לנגייל, בלש פרטי, בלשג'רמט, בלשדיארמט, בלשון אשר הזכרת לזוכריך, בלשים בלילה, בלשינה בוברויסק