"במחרשתי" או "שיר האיכר", הוא שירו של המשורר, המוזיקאי והמתרגם אליקום צונזר. חובר בשנת 1888 ביידיש, בשם "די סאכע" ("המחרשה") והולחן על ידי צונזר, עבור אלפי החקלאים היהודים, אשר הועברו לחקלאות על ידי השלטונות באימפריה הרוסית ובקיסרות האוסטרו הונגרית, וכן בעזרתה של חברת יק"א שראתה במעבר לחקלאות (בשטחים שרכשה או חכרה במזרח אירופה ובדרום אמריקה) פתרון להטבת פרנסתם הדחוקה של יהודי מזרח אירופה. השיר מעודד את עבודתם היצרנית, השלווה ומאכילת האנושות של החקלאים באשר הם. מתוך ויקיפדיה

במותה נתנה לי את חיי, במחנה, במחנה גדנ"ע, במחנה גדנע, במחנה נח"ל, במיה, במלכודת, במלכודת העולמות, במנדה, במנטל

כלי עבודה חקלאי, בדרך כלל ממתכת, המשמש לחרישת הקרקע. "האיכר חיבר את המחרשה לטרקטור לפני תחילת העבודה בשדה." "באמצעות המחרשה הפכו את הקרקע לקראת הזריעה." "המחרשה יצרה תלמים ישרים לאורך החלקה."