בנציון (בן⁻ציון) נתניהו (מיליקובסקי) (י"ד באדר ב' תר"ע, 25 במרץ 1910 – ח' באייר תשע"ב, 30 באפריל 2012) היה היסטוריון, מפעילי התנועה הרוויזיוניסטית בארץ ישראל, נציג התנועה בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. כיהן כפרופסור באוניברסיטת קורנל ופרופסור עמית באקדמיה למחקר יהודי, והיה חבר באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות ומדעי ההיסטוריה בספרד. אביהם של יונתן נתניהו שהיה מפקד סיירת מטכ"ל, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וד"ר עדו נתניהו, רופא, סופר ומחזאי. מתוך ויקיפדיה

בן ציון הוא שם פרטי גברי המשמש גם כשם משפחה, פירוש השם הוא בן של ציון - ירושלים. מתוך ויקיפדיה

בן⁻ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953⁻ 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. על שמו מרכז דינור לחקר תולדות עם ישראל. מתוך ויקיפדיה

הרב בן⁻ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי השני של מדינת ישראל. אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה⁻20. מתוך ויקיפדיה

בן ציון אורגד, בן ציון ברנשטיין, בן ציון גפשטיין, בן ציון גרובר, בן ציון גרשוני, בן ציון דינור, בן ציון הראל, בן ציון זוהר, בן ציון זילברפרב, בן ציון לוריא, בן ציון ליכטמן, בן ציון ליפסקר, בן ציון מבאבוב, בן ציון מיכאלי, בן ציון נשר, בן ציון סופר, בן ציון פירר, בן ציון פרידן, בן ציון רסקין, בן ציון שטרנפלד, בן ציון שפירא, בן⁻ציון יהושע⁻רז, מרדכי בן ציון, מרדכי בן⁻ציון

בן ציון משה אלגאזי, בן ציון נסים פרדס, בן ציון נשר, בן ציון נתניהו, בן ציון סופר, בן ציון ענבר, בן ציון פירר, בן ציון פלמן, בן ציון פרחי, בן ציון פרידן