מסדר בנדיקטוס הקדוש (בלטינית: Ordo Sancti Benedicti – OSB), או הבנדיקטינים, היא קבוצת⁻גג של נזירים קתולים קוינוביטים (החיים במנזר שיתופי) שקיבלו על עצמם את הרגוּלה (התקנון) של בנדיקטוס הקדוש מנורסיה (Nursia) (480⁻547). נזירים אלה חיים בקהילות עצמאיות, שאינן כפופות להנהגה מרכזית. ראשיתו של המסדר במאה השישית באיטליה עם התקבצותם של תלמידים סביב בנדיקטוס, שהקים במהלך חייו שנים⁻עשר מנזרים, וניסח בשנת 540 את הרגולה שלפיה עליהם לפעול. מתוך הבנדיקטינים התפצלו במהלך השנים מסדרים נוספים, דוגמת מסדר קלוני והציסטרציאנים. כיום ניתן למצוא קהילות בנדיקטיניות ברחבי העולם. מתוך ויקיפדיה

בנדיקטוס השנים עשר, בנדיקטוס התשיעי, בנדיקטוס מאניאן, בנדיקטוס מנורסיה, בנדיקטי, בנדיקטין, בנדיקטיני, בנדיקטינים, בנדיראנטס, בנדיראס