בפיזיקה ובהנדסת חומרים, פליטה של חלקיקים זעירים מפני השטח של חומר מוצק בעקבות הפגזה ביונים או בחלקיקים עתירי אנרגיה. "החוקרים מדדו את קצב הניתוז של החומר בתא הפלזמה." "ניתוז משמש להפקדת שכבות דקות על גבי מצעים שונים." "בתהליך הייצור השתמשו בניתוז קתודי ליצירת ציפוי מתכתי דק."

בפיזיקה, ניתוז (אנגלית: sputtering) היא תופעה בה חלקיקים מיקרוסקופיים של חומר מוצק נפלטים מעל פני השטח שלו, לאחר שהחומר עצמו מופגז על ידי חלקיקים אנרגטיים של פלזמה או גז. תופעה זו מתרחשת באופן טבעי בחלל החיצון, ויכולה להוות מקור לשחיקה לא רצויה ברכיבים בעלי דיוק גבוה. ניתוז משמש במדע ובתעשייה - שם הוא משמש לביצוע תצריב מדויק, ביצוע טכניקות אנליטיות והפקת שכבות של שכבה דקה בייצור ציפויים אופטיים, מכשירי מוליכים למחצה ומוצרי ננו - טכנולוגיה. זוהי למעשה טכניקת . מתוך ויקיפדיה